חירות

רצוני לצאת לחופשי
משעבוד פה ולב
כמו עבד נרצע, נותרתי על מקומי
כל אזני נקבים נקבים
והלחישות הטובות נוזלות – מתנדפות דרכם
בין מצווה והחמצה
לחושך ולמרור
ייחלתי לסיום ההלקאה (העצמית)
 ופתאום כרעמסס נדמה לי הכל
ערי מסכנות לתאוות

יוצאת לחופשי לפחות ברוחי
ויחד איתי, כמטלטליי
אישי ועוללי
טרם אחמיץ את היופי
את החום, את השובע והשמחות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s