נוזל לי מכל החורים

כשהייתי בכיתה ד' או ה' הייתי חברה של חגית. היא הייתה הליצנית ואני מצחיקת הכיתה (ההבדל בין השניים: אני הייתי מצטיינת ומצחיקה בהפסקות, והיאל הצטיינה כלל והצחיקה תמיד- ללא הפסקה,גם בשיעור של המנהלת) וכתבנו יחד אוסף של בדיחות, משחקי מילים, רעיונות איך להצחיק. ממש נהננו לראות את החיוכים, לפעמים את חוסר ההבנה-בבדיחה לא כל כך מוצלחת… בכתב יד צפוף מלאתי דפים דפים, לפי נושאים, רעיונות דומים,אמרות כנף ושפר ושאר מרעין.

הייתה גם אמרה אחת שאני זוכרת אותה מצוין, משום מה חשבתי אז שזה גאוני…

"איך עושים רשת? לוקחים חורים ומחברים אותם בחוטים"

ועכשו אני מרגישה שזו אני, אסופת חורים מחוברים בקורים דקים. והכל נוזל לי מכל החורים…אני סתם בדיחה של מישהו, שעוד לא פענחתי בה את גורם ההפתעה.

איפה את חגית? שנצחק יחד עם כולם? שארגיש שאני מלכת העולם ורק לרגע…בטח ישנה לך.תראי מה השעה…

(אזול לי למיטתי שמא ייקרעו חוטיי הדקים וייעשו החורים לחור אחד גדול)

2 תגובות בנושא “נוזל לי מכל החורים

  1. אהבתי אותך של כיתה ד' או ה', ודאי הייתי אוהבת אותך גם אם היינו חברות לכיתה. אשר להרגשה הנוכחית של החורים, תניחי לזה. יש תקופות כאלה. נשבעת שזה עובר.

    אהבתי

    1. אני נשבעת שגם היום אני מצחיקה, באמת!! ויש לי את אהבת החיים שאף
      אחד לא ייקח ממני, אבל יש איזו פשטות בילדות, שאני כבר לא מצליחה לשחזר,והמועקות של החיים לא משתחררות בקלות, ולא משתחררות בכלל עד שלא מטפלים בהן, אחת אחת, לעומק.
      אני מודעת לזה שהבלוג מציג את הצדדים והרגעים הפחות זוהרים שלי, וזה בסדר לי, תודה שאת כאן מחכימה במילותייך, מנחמת קצת. היית חסרה בנוף.
      שיהיה לנו חורף בריא וכיפי

      אהבתי

להגיב על נחלה לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s