אמהות

לפעמים, רק לפעמים, אני ממש כבר רוצה שהם ירדמו ושיהיה לי את הרגע הקטן הזה שיש בו רק שקט שלי עם עצמי.

רגע שאני לא דואגת לבגדים של מחר, או לכביסה של היום, רגע כזה שאין כלים בכיור ואין בעל רעב שרוצה מרק או תשומי, ואין כלום כלום כלום מלבד עצמי. סתם לראות את הנמשים החדשים במראה, לשתות תה בלי סוכר ולסיים את הציור שלי.

לפעמים אני מתעייפת וחושבת שמחר אני אגיש את התפטרותי הדרמטית, רק כדי לגלות שהאהבה שלי אליהם היא בלתי בלתי בלתי…

בקיצור, היום-עייפתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s