*קורונה, יום שני

תם לו היום השני לחופשות קורונה המופלאה. למרות התכנייה המפורטת שבניתי להיום פיזרתי את הילדים בין אמי וחמותי, לא יכולתי שלא להיות מוחמאת מהאכזבה של ילדיי. האמת שגם אני קצת הצטערתי. אבל העבודה קראה לי.
צברתי היום קילומטראז וגם שעות לא מבוטלות בתחבורה הציבורית. לדעתי יותר ממה שנסעתי בכל החודש האחרון גם יחד.
תחבורה ציבורית שכוללת אוטובוסים מתפרקים, הייתי בשלב מסוים שמשהו בגוף שלי יתפרק אם לא אעמוד ואצמצם את החבטות שהרגשתי עם כל בור בכביש.
הבטחתי להם פנקייק וגם קיימתי. לפחות את זה הם קיבלו להיום.
אני משלימה במחשבתי עם העובדה שיכול להיות שנהיה ליל הסדר לבד (כלומר:אבא אמא ושלושה מתוקים)
תזכירו לי שאני צריכה ללמד אותם על פסח,כי את הגננת הם יפגשו בעוד חודש וחצי (ואני לא בטוחה בכלל שהיא תזכור איך קוראים להם)
קצת מצטערת שהגנים לא נערכו עם חוברות עבודה, כמו בכל שנה בחופשה. זה ממש מתבקש. ופתאום מלאי היצירות שלנו נראה דליל.
בא לי כבר בשורות טובות. של בריאות. תעדכני אותי, טוב?!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s