אנשים באמצע הדרך וקצת זכרונות

מישהו כתב בישראבלוגרים הומלסים על בלוגר או פוסט שזכור לו במיוחד וחשבתי לעצמי שאין לי כאלה למעט ה"מזוקן".
ואז יצא לי קצת לפשפש בנבכי זכרוני וגיליתי שאני זוכרת יותר משחשבתי, עלו לי פרטים מדהימים ושברי זכרונות שהתאדו לי עם הזמן, דוקא הבלוג(ר) שהיה עם הכי הרבה משמעות עבורי לא צף לי למרות הניסיונות.
אז כמו רבים אחרים, בראשית ימיי בישראבלוג הייתי רק קוראת. קוראת ,בולעת מילים כמו תרופה, מכירה אנשים לפניי ולפנים כמו שרק ישראבלוג יכל לאפשר. ממרחק הזמן אני חושבת שנחשפתי לתופעה שלא הכרתי קודם. כמו נפתח לי צוהר לעולם שלא הכרתי, לדברים חדשים, לאנשים שבדרך הטבע מעולם לא הייתי אמרה לפגוש. הוקסמתי מהמגוון, נשביתי ביכולת של אנשים לכתוב רגשות ותחושות עד לפרטי פרטים, כמו יכולת ניתוח בהירה, או יכולת בלתי מוסברת לחשיפה של הלב לכל מאן דבעי.
הייתי מרותקת באמת ובתמים, עקבתי באדיקות, לא פספסתי מילים, וקצת נתקנאתי.
בין היתר נחשפתי גם לדברים שלא הייתי רוצה לדעת על קיומם. כל מה שמזהירים היום על סכנות האינטרנט הכל היה שם. אבל הפחד שלי והרצון הבלתי מובן לאנונימיות שמר עליי. לפחות בהתחלה.
אחרי התקופה הפאסיבית התחלתי גם קצת להגיב. תמיד תחת מעטה אנונימיות. הרגשתי של פיסת מידע עליי תתלה עליי שלט בראש חוצות. את הפחד מהחשיפה קשה להסביר, אולי כי הרגשתי פגיעה או זרה או שונה.
איכשהו, הרצון לפרוק, לבטא את עצמי, גבר על הפחד המשתק שמא יכירו אותי. וכך הגעתי לכתוב.
אני זוכרת שהייתי כותבת פוסט, ואז קוראת, עורכת ועורכת, שוב עורכת ואז מפרסמת ומרגישה טוב.
ברור שבהתחלה זה היה מחושב וקצת נסחף אחרי טרנדים כאלו ואחרים ,אבל הגיע השלב שלא שמתי על אף אחד ופשוט כתבתי את מה שנכון לי. וזה הרגיש לי כמו טיפול. הרגשתי מנצחת. כמו מצאתי את היכולת שלי לעזור לעצמי בעצמי.
הכרתי הרבה אנשים, הכרתי זו מילה גדולה- הרוב נשארו רק בכינוי, ורק בבלוג. לא מעבר. כי כך הרגשתי שזה נכון לי, בלי ללכת לאיבוד יותר מידי.
אני זוכרת את מרמוז מלך הקופים, את תחתוני סבתא שהפכה לעץ שתול, את איש פשוט, את פיקולו, את ג'ינג'ר, והסוחרת מוונציה, היו גם אמן מסטול על השכל עם ציורים פסיכדליים למדי שהכרתי בשמו האמיתי וברחתי כל עוד נפשי בי. היו את פיאנוסה ותפוח כחול שאת שניהם הכרתי בשם ובמראה. היו גם דימה (שגם היום תוכלו לשמוע עליו) ובני שכתב יום יום בבלוג ,וגם אור שצייר מדהים (אבל הייתה לי תחושה לא נעימה שיש משהו שלא מספרים, אז גם ברחתי כל עוד נפשי בי) והיה גם חולה אנוש שסחט לי את הלב שברבות הימים התגלה כמתחזה. אבל הכי זכורים לי שריטה בעדשה ז"ל (בין הבלוגים הראשונים שקראתי ואהבתי אבל רק היום אני מבינה כמה גדולה ועוצמתית היא היתה), למרות שלחלוטין לא הייתי בטווח הגיל שלה או בהתמודדות שלה.

והיה את המזוקן שהכרתי מחוץ לבלוג ודיברנו על בית וילדים אבל תהרגו אותי, אני לא זוכרת איך קראו לו בכינוי, קראתי אצלו על אש בוערת ואמונה ונשביתי ביכולת חיפוש הזאת.
את העובדה שאני לא זוכרת אני מקשרת קצת למנגנון הדחקה שכבר הוכיח את עצמו אצלי.  בתיכון חוויתי חרם מצד המורה שלי, שאסרה עליי להתחבר לבנות מסוימות בכיתה כי לדעתה הייתי השפעה רעה (מעולם קודם לכן לא חשבתי שיש לי יכולות חברתיות מפותחות כאלו, למרות שתמיד הייתי בחברה, ונשבעת שלא הייתי השפעה רעה!!! ) מבחינתי השנה הזו מחוקה, אני לא זוכרת מורות, אירועים, חברות,כלום. חוץ מבקשת הסליחה של המורה בסוף אותה שנה.
אז איכשהו אלו הבלוג(ר)ים שנותרו בזכרון. מסתבר שהזכרון שלנו לא תמיד עובד כמו שאנחנו חושבים.
ועוד משהו על זיכרון- כשסגרתי את הבלוג שלי בישרא, תהיתי אם לשמור את הבלוג או למחוק לנצח ורק העתקתי כל מיני קטעים שהיו קשורים בי, שלא עוסקים בבן אדם ספציפי, והעברתי למסמך וורד כלשהו וזהו. ואין בי תחושת החמצה. כי בסוף אלו החיים, לא זוכרים הכל, יש דברים שהזמן מרפא והלב מתפנה לדברים חדשים וטובים. אין צורך לחקוק כל דבר בסלע, צריך לאפשר לטבע ולזמן להתחדש ולחדש את עצמנו. לא לבוסס תמיד באותה שלולית.
עד כאן ימי ישראבלוג, מענין אם אתם זוכרים מישהו מהבלוגים שציינתי למעלה.

2 תגובות בנושא “אנשים באמצע הדרך וקצת זכרונות

    1. אני פתאום תוהה אם התיאורים שלי אותו ראויים לו. והחלטתי שכן, כך הכרתי אותו, זה התחושה שהיתה לי ממנו. אז אני בסדר עם זה.
      לגבי הקבוצה את מתכוונת לקבוצת הפייסבוק?

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s