קר לי בלילה והתריס פתוח, אבל כשסוגרים אותו הבל הנשימות מחניק לי מידי.
אז אני שמה לי מטפחת בגוון סמוק שקיפלתי לרצועה ועטפתי סביב ראשי בקשירה אופנתית למדי (אל תשאלו, אני דווקא חזקה במטפחות) והאזניים תחובות היטב שם בפנים.
שמיכה דקיקה מכסה את כולי וכבר לא קר לי. כך אני נרדמת תחובה ומכוסה ומצונפת

בבוקר אני מעלה את התריס לרווחה, כדי לאוורר את הבל הנשימות, וכדי לקבל את הנשמה החדשה שבי.
האוזניים והגרון מודלקים, נעים מאד.מאד נעים.

מי בכלל סגר את התריס?!