מובחר

ילדות

עצרתי ליד נוף ילדותי, ערימת בנינים אפורים, דחוקים זה בזה עד להתפקע. ונדהמתי מאימתי האפירו הבנינים? ומדוע הם נראים לי מטים לנפול? זכרתי אותם מוצקים ולבנים עם כביסות מתנפנפות, הרחבת בנייה מכוערת ואפשרויות מסתור רבות. כל החוויות משם זכורות לי לטובה, ילדות מלאה חברויות ושמחות, שפע של טבע ותמימות טובה. אחד הדברים שהכי זכורים לי … המשך קריאת הפוסט ילדות

מודעות פרסומת

מחורבן לתקומה

עוד שעתיים נהיה אחרי, אחרי הצום,האבל והמספד. אבל בעצם..אנחנו עודנו פה, ילדים אבודים, משוטטים קצת לפעמים, נוהמים, רועמים, שבורי לב. הסחרור עכשו מלווה כל תנועה שלי, ייתכן שכך הרגישה אישה במצור הרעב, אישה שלא היתה מינקת או הרה, ולא קיבלה היתר לאכול בצום הדחוי, כמוני עכשו. אני מעדיפה לעסוק בעשייה מאשר לקרוס במיטה ולחשב את … המשך קריאת הפוסט מחורבן לתקומה

מדליות

תשישות מענגת של סוף שבוע, הענקתי לעצמי מדליה בשקט בשקט בלי פודיום או תרועות. הבית נקי,אפילו קצת בוהק הכביסות ריחניות מקופלות בארונות הסלטים קצוצים דק דק כמו שאני אוהבת, בתוך קופסאות במקרר התבשילים בסירים בגדלים ובצבעים שונים נראים כמו חגיגה אחת גדולה הילדים מקולחים, חלקם נחים,חלקם מתהפכים. יש לנו אורחת לכל השבת-חוץ מהשבת עצמה, ועוד … המשך קריאת הפוסט מדליות

אהבה אבודה

התינשאי לי? כן, אבל אתה יודע שזו שאלה גדולה. מה את מתכוונת? אתה באמת רוצה? גם כשאני לא אהיה רזה ויפה כמו עכשו, ייצאו לי מלא נמשים וכתמי זקנה, ויהיו לי סימני מתיחה... אני בטוח.רוצה. רק חבל שאני לא אוהבת כך את עצמי ואת נמשיי ואי הרזון המוחלט (שחשבתי בזמנו שאין לו תקנה) ואת רישומי … המשך קריאת הפוסט אהבה אבודה

נפילת מתח

אחת ל... היא מגיעה. מכניעה אותי. מרסקת אותי אל המקומות המיואשים מציפה את הפערים, חוסר ההבנה והביקורת הכללית.עייפות. אני שונאת אותן, מנסה להמנע מהן ללא הצלחה. במר ייאושי משתדלת לרכך אותן, לתעל אותן למשהו מצמיח. נפילות. למה הן תמיד באות ביחד, ברעל מרוכז ותמציתי שתסס לכדי חומצה מאכלת.אכזבות. הסתיימה לה היום תקופה מאד מאתגרת עבורי. … המשך קריאת הפוסט נפילת מתח

תיק אימוץ

התעכבתי היום בעבודה, אגרתי לי עוד כמה שעות ספייר טרום ימי החופש שיאלצו אותי להיות נוכחת בגידול ובתעסוקת ילדיי. הצעירה באחיותיי אספה אותם מהגנים והביאה אותם לבית הוריי. הגעתי להורים והתרפקתי על גילויי החיבה הנרגשים כלפיי (מודה, ביומיום הם לא מתרגשים כך) ועל ההתלהבות של כל אחד לספר לי את קורות יומו. אמא שלי ישבה … המשך קריאת הפוסט תיק אימוץ